יש לכם מושג מה אנשים חושבים עליכם כשהם רואים אותכם לראשונה, עוד לפני שפציתם פה? זה ממש מעניין. השבוע, במפגש חברתי-עסקי שהשתתפתי נערך תרגיל בקבוצות קטנות. כל אחת בקבוצה היתה צריכה לרשום על דף מה דעתה על כל אחת מחברות בקבוצה, איך היא "קוראת" אותה, ללא כל היכרות קודמת. זו פעם ראשונה שאני נתקלתי בגרסת היכרות שכזו וזה היה מאלף. לא היה לי כל מידע מוקדם כך שסטריאוטיפים לא עזרו לי ונאלצתי להתרשם ממראה עיניים בלבד. מצאתי את עצמי מנסה לברר מה הכלים שעומדים לרשותי: שמעתי את קולן של הנוכחות, הקשבתי לדרך הביטוי העצמי שלהן כדקותיים ו….
זה מה יש, אז התחלתי להסתכל על הקנקן ולנסות למוד דרכו מה יש בתוכו. למשל, זו עם רעמת השיער המתולתלת, שישר אסוציאטיבית מתקשר לי עם חוסר רסן, שובבות, חופש. או אותה נערה מתוקתקת, שהייתה מאופרת להפליא בדיוק רב, כולה מוקפדת. האם היא עו"ד? נושאת במשרה ניהולית? או אולי מאפרת מקצועית? וכך המשכתי הלאה לפי צבעים, גוון קול, הטיית ראש וחיוך או היעדרו. שמתי לב לפרטים שבעבר לא נתתי עליהם את הדעת באופן מודע. סמכתי יותר על המידע המוקדם שהיה לי וכל היתר היה fine tuning. האמת? הופתעתי וגם לא. מה הכוונה? ששוב ושוב (וזו כבר לא הפתעה) אני שומעת על עצמי כמעט את אותם דברים, ויחד עם זאת מופתעת מהפער בין מי שאני חושבת שאני ובין איך שרואים אותי ומה חושבים עליי? זה מוביל אותי להכרה, ש "כרטיס הביקור", שאני מציגה לא בהכרח קשור למה שאני אומרת ולאיך שהדברים נשמעים. ניסיתי לדמיין מה אני הייתי חושבת עליי אם הייתי רואה אותי לראשונה? תחשבו על זה רגע, אם הייתם רואים את עצמכם לראשונה, מה הייתם חושבים על עצמכם? חומר למחשבה 🙂
